1. הסיכויים שעד (כולל) יום ששי ווסטברוק יעשה ממוצע טריפל דאבל העונה:
ראסל ווסטברוק היה צריך עוד ריבאונד אחד לעשות את הטריפל דאבל מס' 42 שלו. לא משנה. מה שהוא עשה היום נותן לו סכוי של 99% לעשות את הטריפל דאבל הממוצע השני בהיסטוריה לעונה, אפילו אם בשלושת המשחקים האחרונים יסיים עם 0, 0, ו-0.
Thunder
Grizzlies
OLD FAITHFUL .2
מכירים את הגייזר OLD FAITHFUL בילוסטון פארק שבמדינת ויומינג? אחד מפלאי הטבע. גיאולוגים משערים שכבר 50 מיליון שנה ויותר הוא פורץ כל 35 עד 120 דקות, תלוי בכמות המים שהגייזר יורה לשחקים בהתפרצות הקודמת. כל התפרצות – ERUPTION – זורקת לאוויר בין 3,700 גלון ל-8,400 גלון של מים רותחים לגובה של 32 עד 60 מטרים, ומשך ההתפרצות הוא בין דקה וחצי לחמש דקות.
הגיאולוגים מצאו נוסחאות לחשב כמה זמן ייקח בין התפרצות אחת לשנייה ע"פ אורך זמן ההתפרצות האחרונה. הדיוק הוא עד חלקיק השנייה.
*
*
ה-OLD FAITHFUL העכשווית של ה-NBA היא סאן אנטוניו ספארס שזו תהיה העונה ה-21 ברציפות שהיא עושה את הפלייאוף. מהקבוצות הקיימות היום והן ב-STREAK (נכון עד וכולל עונת 2016), הרי שהספארס מובילה עם 20, והעונה הזאת היא תגיע ל-21 פלייאוף רצופים (כל הכבוד לאטלנטה ולממפיס, העושות העונה את הפלייאוף התשיעי והשמיני ברציפות!)
נכון לעונה שעברה – NBA Playoffs appearance streaks
| Longest streak in team history | |
| ~ | Tied for longest streak in team history |
| Streak | Team | NBA Playoffs appearance streak |
NBA championships won during streak |
Reference |
|---|---|---|---|---|
| 20 seasons | San Antonio Spurs^ | 1998–2017 | 5 (1999, 2003, 2005, 2007, 2014) | [3] |
| 9 seasons | Atlanta Hawks | 2008–2016 | — | [4] |
| 7 seasons | Memphis Grizzlies^ | 2011–2017 | — | [5] |
| 6 seasons | Los Angeles Clippers^ | 2012–2017 | — | [6] |
| 5 seasons | Golden State Warriors | 2013–2017 | 1 (2015) | [7] |
| 5 seasons | Houston Rockets | 2013–2017 | — | [8] |
| 4 seasons | Toronto Raptors^ | 2014–2017 | — | [9] |
| 3 seasons | Dallas Mavericks | 2014–2016 | — | [10] |
| 3 seasons | Portland Trail Blazers | 2014–2016 | — | [11] |
| 3 seasons | Cleveland Cavaliers | 2015–2017 | 1 (2016) | [12] |
| 3 seasons | Boston Celtics | 2015–2017 | — | [13] |
| 2 seasons | Oklahoma City Thunder | 2016–2017 | — | [14] |
| 1 season | Miami Heat | 2016 | — | [15] |
| 1 season | Charlotte Hornets | 2016 | — | [16] |
| 1 season | Detroit Pistons | 2016 | — | [17] |
| 1 season | Indiana Pacers | 2016 | — | [18] |
NBA Playoffs All-time streaks
- Appearance streaks updated through 2016 NBA Playoffs.
| ^ | Denotes active streak |
3. קייל לאורי: כשאהיה מוכן לשחק אודיע לכם!
כל זה קרה ביום שני:
טורונטו רפטורס הסתדרה בינתיים טוב מאד ללא קייל לאורי מסוף פברואר, תודה. להיות יותר ספציפי, טורונטו בלעדיו הם 6-14 עם 9 נצחונות מ-11 משחקיה האחרונים. לאורי 'הבטיח' שהוא חוזר לפני הפלייאוף.
כשהוא נשאל מתי הוא חוזר הוא ניכנס למצב רוח התקפי – אני בטוח שבגלל שטורונטו מסתדרת מצויין בלעדיו, תודה – וענה למייק ג'נדר מהטורונטו סאן: "כשאהיה מוכן לחזור, אודיע לכם!"
ג'נדר כותב:
Lowry has not played for the Raptors since Feb. 15, the final day before the league broke for the all-star break. He underwent surgery on Feb. 28th in New York. At the time of the surgery Lowry was told it would be a 4-6 week period of recovery.
But neither he nor his head coach had any intention of letting anyone in the media, or by extension the Raptors fan base, know exactly what the plan is for his return.
Lowry said the call, when it is made, will be made by him.
“It will be me, Kyle Lowry, who is going to clear me,” Lowry said.
המאמן קייסי אמר ש-"החזרה של קייל לאורי הוא לא נושא שאני מוכן לבזבז עליו זמן. אם אתם רוצים לדבר איתי על המשחק הבא, אז ברצון". משהו כאן לא נשמע לי כשר.
קייל נשאל שוב וקייל ענה שוב:
“It ain’t going to take no time to figure it out,” he said. “At the end of the day, I’m coming back, and they will adjust. They will adjust.”
לי הוא נשמע כועס שבכלל שואלים אותו.
*
זה קרה ביום שלישי:
הוא אמר למאמן: "אני מוכן לשחק!"
הוא עלה היום וקבר 27 נקודות, אבל אגיד לכם מה: לא היה רחוק שטורונטו תפסיד, כשדטרויט כבר הובילה ב-24, ואז, בשיניים, טורונטו ניצחה.
כשקייל לאורי החל את החצי הראשון היה ברור שהוא מוריד – לא משפר – את רמת שאר השחקנים. רק במחצית השנייה – ובעיקר ברבע הרביעי – טורונטו החלה לשחק כמו קבוצת כדורסל המתכוננת להיאבק על התואר המזרחי.
אז אני נותן ציון עובר של A- למשחקו של קייל לאורי הערב.
Raptors
Pistonsוזה מה שהיה לו לומר בסיום המשחק:
*
*
4. כרמלו אנטוני: "הפגישה הבאה היא על כל הקופה"
הוא לא אמר את המילים האלה. הוא אמר ALL Chips will be on the table' in exit interview . ישנם מושגים באנגלית שאני לא מסוגל לתרגם לעברית אז אני מכניס את כוונתם. הוא אמר לסטפן בונדי מהניו יורק דיילי ניוז שהוא מתכונן להיפגש עם פיל ג'קסון כמה שיותר מוקדם, ושהפגישה תהיה חשובה ביותר כי הוא רואה – מילה במילה –"the writing on the wall
לניו יורק ניקס נשארו 5 משחקים, והוא "רואה את הכתובת על הקיר",WHAEVER IT MEANS.“The chips will be on the table in that
לי זה אומר שהסיכויים רבים ביותר שאלה הם חמשת המשחקים האחרונים של כרמלו כשחקן הניו יורק ניקס.
כאחד שפעם הניקס היתה הקבוצה הראשונה שלו – ושעדיין חשוב לי שהיא תצליח – זה יהיה הפיתרון הטוב ביותר עבור כולם. הוא לא אמר דבר בקשר לעתידו, אבל בפעם הראשונה הוא לא אמר בציבור "אני נשאר בניו יורק ניקס 'אפילו שיבוא ברד ומים גבוהים'.
לפי בונדי, שלוש הקבוצות הראשונות בעמדת האפשרויות הן הקליפרס, ההיט, והקאבס. כדי שזה יקרה עליו לוותר על ה-"NO WAVE "CLAUSE בחוזהו, דבר שהוא כבר אמר שהוא מוכן אילו, "אם ישימו לנגד עיניו סידור מתאים והגיוני". דבר חד בטוח: קהל ניו ורק הוא כמעט כולו מאחוריו. הדיעה היא שבעל הניקס ופיל ג'קסון התנהגו איתו כאילו היה סמרטוט ריצפה אחרי 9,566 שטיפות. אפילו סקוטי פיפן יצא בקריאה נגד הזן מאסטר, קריאה שכולה פרו-כרמלו אנטוני.
אנטוני אמר לעתון:
“I’m just glad people are speaking up,” Anthony said Monday. “Whether it’s good or bad, people are speaking up having their opinion rather than me trying to convince or not convince people of the situation of what’s going on and I can just play basketball. Everybody sees what’s going on. So they’re going to have their own opinion.”
היי. כרמלו רק בן 32. הוא עדיין אחד משחקני ההתקפה הטובים בנמצא. אני מת שיימצאו לו סידור מתאים בהיט.
5. הוותיקים תורמים לווריורס הרבה יותר משנדמה לכם
עם סטפן קרי (שאף הוא לא SPRING CHICKEN; הוא בן 29), דריימונד גרין, וקליי תומפסון, אנשים לא שמים לב ש-OLD TIMERS כשון ליבינגסטון (32), דייויד ווסט (36), ואנדרה איגודלה (33)- שלא לדבר על בן ה-37 מאט בארנס, קווין דוראנט (28) העומד לחזור בשבת, ו'האיש שלי' ג'בל מגי (29) – ואפשר לזרוק למשוואה גם את זזה פצ'וליה (33) הם-הם שנשאו ברוב העול של 11 הניצחונות האחרונים של הווריורס.
זה נשמע מאד מוזר, אבל הווריורס היא קבוצה די מבוגרת, יחסית. זה מה שכותב קונור לטורניאו מהסן פרנציסקו קרוניל:
. Conner Letourneau of the San Francisco Chronicle :
The savvy of Shaun Livingston, David West, Andre Iguodala and 37-year-old Matt Barnes has been a driving force behind the Warriors’ 11-game winning streak. With Kevin Durant sidelined by a left knee injury, that cast has scrapped for loose balls, set textbook screens, made timely stops and shouldered heavier scoring loads.
After a nine-game stretch in which he averaged 1.8 points on 18.8 percent shooting, Livingston is averaging 7.3 points on 82.1 percent shooting over his past seven. West, who has missed only eight of his past 21 shots, is excelling as the offensive fulcrum of the second unit. Iguodala has been so indispensable on both sides of the court that head coach Steve Kerr has twice touted him for Sixth Man of the Year in the past four days. Though far from a scorer the caliber of Durant, Barnes has helped replace Durant’s defensive versatility.
אז מה בדיוק הוא היתרון של הווריורס?
בואו נקרא לילד בשמו: נ-י-ס-י-ו-ן. הם מבוגרים אבל לא מבוגרים מאד. הם בעלי עבר וינסיון מבלי להיפגע (בינתיים) מגיל מופרך. מה בדיוק הוא יתרונם (כאילו שהם זקוקים לעוד יתרונות…)? יתרונם הוא שיש להם שחקנים עם שנות ניסיון רבות ב-NBA, ליגה שמספר השנים הממוצע ששחקן נשאר בה הוא 4.8 שנים.
קחו את ווסט לדוגמא. כבר לפני 8 שנים הוא היה אול סטאר, והנה הוא היום, בכושר טוב, משתמש באינטיליגנציה שלו לחצות הגנות ולמצוא את האדם הפתוח. איגודלה? זוכרים כשהוא היה ה-GO-TO MAN של הסיקסרס? מאז הוא שינה את משחקו לחלוטין, הפך לשחקן ששי נפלא, וקלעי שלשות שקובר אותן ברגעים שהן חשובות ביותר. וליבינגסטון? משחקן שהקליפרס חשבו שיהיה פוינט גארד שיהפוך אותם לפרנצ'ייז, הפציעה הפכה אותו למין רול-פלייר בקליפרס, אבל המעבר לווריורס הפכו לשוטינג-גארד/סמול פורוורד מצויין עם קליעת המיד-ריינג' הטובה ביותר של הווריורס, ואחד משחקניה האמינים ביותר.
מאט בארנס הביא לקבוצה את הרוע, הליכלוך, הארסיות, והמרורה. הוא-הוא התשובה לילדים-הטובים-ירושלים של הווריורס, שרק גרין הוא העארס היוצא דופן. אבל עארס אחד בקבוצה לא מספיק; תצריך שניים כדי שהאחד יאכיל – WILL FEED – את השני. אז בארנס וגרין? מצא מין את מינו.
ו'האיש שלי' מביא את סלי הזבל, הבידור, והטמטום שכל קבוצה אלופה צריכה: הסלטיקס? דני איינג'. הלייקרס? קורט רמביס. הבד-בויז? רודמן ולמבייר. מיאמי? מריו צ'אלמרס. הקאבס? ג'יי אר סמית'. הספארס? הפלח בכבודו ובעצמו!.
בספידומוטר של ליבינגסטון, ווסט, ואיגודלה רשום 3,548 משחקים. זה לא הולך ברגל. זה נוסע רחוק, ומה שמפחיד ביותר היא העובדה שכל המבוגרים האלה מגיעים לשיאם עתה – לקראת סיום העונה.
6. מה הסיכויים שאם קלעת פאול ראשון, תקלע גם את השני
מאט פרמייט כתב השבוע מאמר לניילון קלקולוס על ההבדל בין דיוק קליעת פאול ראשון לבין דיוק פאול שני. שחקן NBA ממוצע קולע את הפאול השני ב-4% עד 5% ביתר דיוק מהראשון. אתם יודעים מי הוא השחקן ה-י-ח-י-ד-י בכל ה-NBA שקולע את השני בפחות דיוק מהראשון? קשה להאמין אבל זה למרכוס אולדרידג'.
ישנם שחקנים שהדיוק בפאול השני הוא כפול מהדיוק בפאול הראשון. אלה בדרך כלל שחקנים שלא משחקים הרבה ולא זורקים הרבה פאולים. ככל שהשחקן קולע יותר פאולים במשחק, ההבדל דיוק בין הראשון והשני מצטמצם.
הכל במאמר הזה נראה הגיוני.
7. קופצי הביניים הטובים ביותר ב-NBA
(לא אלה שבתמונה…)
.8. סלטיקס? קבוצה של יורמ'ים שהושפלו בביתם הם
את הפרצוף הזה אפילו האשך שלנו אוהב!
לפני המשחק לברון ג'יימס נשאל על חשיבות המשחק לגביו.
הוא הגיב: "אני מרגיש את האווירה כאן, ואני יודע שלכל הקהל – ואולי גם לשחקני הסלטיקס – זה משחק מיוחד במינו. אבל אני מצטער. הייתי ביותר מדי משחקי גמר, וזכיתי באליפויות, ואני לא יכול לומר שמשחק ליגה הוא מיוחד במינו עבורי, למרות שאני מכיר בחשיבות המשחק!
אז אולי עבורו המשחק הזה לא היה חשוב בהרבה מה-77 המשחקים האחרים, אבל בכל מקרה הם נתנו בגארדנס של בוסטון הצהרה אמפטית ביותר לגבי אליפות המזרח:
לא משנה כיצד תסובב, תעקם, או תילחץ את הפליאוף של המזרח, האליפות עדיין תצטרך ללכת דרך הקאבס!
אני יודע שלפעמים אתם חושבים שאני אומר דברים בומבסטיים סתם לשלהב את הקהל. אז לומר לכם את האמת לאמיתה?
זה נכון.
אבל הפעם אני לא זורק הצהרה בומבסטית לאוויר. אני אומר לכם את האמת לאמיתה, אפילו אם ישנם כאן חשדנים שאני שוב זורק משפטים "להגדיל את מספר הכניסות לאתר". אם עד עתה, לכל אורך המעורב הארוך הזה, עדיין לא הבאתי (או הברחתי) גולשים מהאתר, אז זה כבר לעולם לא יקרה. אז הנה מה שברצוני לומר לכם, הצעירים והפחות מנוסים ממני:
הקאבס מצאו את הזמן והמקום להיות החדים, הטובים, המדוייקים, המשוכללים, והמתוקנים משנראו עד רגע זה בכל העונה.
הם הכריחו את הסלטיקס לכרוע על ברכיהם ולהיכנע ללא תנאי נגד קבוצה העולה עליה בהכל.
הקאבס נראו לי הערב כמו הקבוצה שלקחה את האליפות בעונה שעברה ולא כמו הקבוצה שהפסידה לסלטיקס במשחק האחרון. כאילו שהקאבס מצאה את הזמן ללחוץ על הדוושה, ולהוכיח לי שטעיתי בגדול כשאמרתי שהקבוצה "גמורה".
היא היתה "גמורה" לפני שבוע וחצי כשכתבתי זאת. היא חזרה – בגדול – לחיות, ושוב להוות לגורם חשוב ביותר בפלייאוף.
כתבתי שכדורסל אינו ברז שאתה יכול לפתוח ולסגור?
אני עדיין מאמין שיש אמת במה שאמרתי וכתבתי, אבל אם הקאבס תמשיך – ותוכל – לשחק ככה בפלייאוף, לעולם לא אגיד יותר ש"כדורסל אינו ברז שאתה פותח וסוגר".
היילייטס של ההפסד לקאבס:
*
בוקר טוב,מעורב מצויין לפתוח איתו את הבוקר!
שמעו קטע: אם ווסטברוק היה חובר לשחקן גדול, בטח היו שמים לב אליו והוא היה לוקח אליפות. פשוט אין לו עוד שחקן אחד טוב כמוהו בקבוצה.
עאלק תומפסון פצוע בקאבס… כאילו שבמהלך 447 המשחקים הקודמים לא קיבל פה ושם מכה או סבל ממכאובים קלים אחרים ולמרות זאת המשיך לשחק.
מה שקרה כאן זה שהוא קיבל עונש (שבירת רצף המשחקים, הישג שהוא לא הסתיר עד כמה הוא גאה בו) על כך שהעז לענות ללברון ועוד בפומבי. למען יראו וייראו.
רק למקרה שמישהו לא יבין את חוש ההומור, ויחשוב שזו לא בדיחה –
תומפסון נקע את האגודל, והוא יחמיץ בוודאות גם את המשחק הבא של הקאבס.
אל תהרוס לאוהדים החדשים, שמחונכים על שנאת לברון.
אפילו בקייטנות של החמאס אין שטיפת מוח כזו.
איי זה טוב!
(צריך להגיד כמו שיאצק-בראבא היה אומר אחרי שיצא לו משפט הזוי)
תודה על המעורב מנחם!
טכנית, אם ווסטברוק יחליט לנוח עד סוף העונה, אז הוא ב-100% יסיים עם ממוצע טריפל-דאבל 🙂
אבל אני מתאר לעצמי שבמשחקים שנותרו לו, המשימה מבחינתו תהיה להגיע ל-43.
אגב, מה לגבי המיקום של הת׳אנדר? יש להם צ׳אנס לעלות או לרדת ממקום 6?
לגבי הספרס – הרצף ללא ספק מרשים. אבל מה שהכי מרשים בו זה שהוא לא ״לחינם״, והוא טומן בחובו 5 אליפויות.
פורטלנד ויוטה לדוגמא, חבו לא מעט שברונות לב במהלך הרצפים שלהם.. על הספרס אי אפשר להגיד שהם סבלו, אולי רק בתקופה של שאק בלייקרס, ובמשחק 6 בפיינלס 2013..
ליבינגסטון ואיגי הם בהחלט 2 שחקנים חשובים מאוד בתצרף שמרכיב את הווריורס. בעונת האליפות שלהם, למרות עונת ה-mvp הראשונה של קרי, אני באמת חושב שזה בעיקר הותיקים מאז – איגי וליבנהגסעי שנשארו, וגם בוגוט ודייויד לי, שעשו את ההבדל מקבוצת כדורסל כיפית ומהנית בעונה הסדירה, לכזו שגם בפלייאוף דיברה חזק וזכתה לבסוף בתואר.
כרגע זה נראה שהקליפרס בדרך לניצחון קל על דאלאס,
ניצחון שאחריו יהיה להם יתרון של 2.5 משחקים על הקליפרס.
למה הספרז מגיעים שנה אחר שנה לפלייאוף המערב, כבר 21 שנה –
ואף אחד לא העז מעולם לצייץ ש"המערב הוא שטיח, כל שנה הספרז מקבלים כרטיס חופשי לפלייאוף"?
כי הספרז קבוצה מעולה, מלמעלה עד למטה, הניהול הוא מופת, הכשרון לבחור שחקנים ולפתח אותם מזהיר, יש אופי, מוסר עבודה גבוה, תחרותיות, וכמובן פופ – זה למה.
ובעיקר: כי מאוד נעים לאהוב את הספרז.
אבל למה זה לא קורה עם לברון ג'יימס, ש"מקבל כרטיס חופשי לפיינאלס והמזרח הוא שטיח" – למרות שהוא לא פחות מוכשר, מוסר עבודה, שומר על עצמו, תחרותי וכו' – מהספרז כארגון? מי שהוא בלי ספק השחקן הגדול של הדור שלו, ומי שהופך אסופת שחקני די-ליג לקבוצה שמגיעה עד הפיינאלס?
נכון: כי נורא כיף לשנוא את לברון. ברמה שלא זכורה בכלל בעולם הספורט.
ההבדל הזה נקרא צביעות.
הקלידו את התגובה כאן…
אתה אמרת אחת ההבדל…
לשחקן קשה לשמור על רמה של קבוצה שלמה מאשר לקבוצה ולארגון עצמו
הבנו.
שחקני די ליג (משחק כבר שבע שנים לצד אולסטארים בהווה או בעבר הלא רחוק).
תחרותי? לכן לא מפסיק להתבכיין ולהתקרבן.
הספרס עושים את זה במערב התחרותי. ג'יימס עושה את זה במזרח החלש והלאמתחרותי להחריד כבר יותר מעשור.
האם מדובר בצביעות או בהערצת יתר שלך ללברון?
מאז שלברון הגיע לליגה ב-2004 ,
נציגת המזרח זכתה באליפות 6 פעמים, מול 7 זכיות לנציגת המערב.
לא נראה לי שהטיעון שלך תופס.
(אין באמור לזלזל בספרס, שהם לדעתי כבר 20 שנה המועדון מס' 1 בספורט המקצועני בארה"ב)
זה שיש קבוצה אחת טובה במזרח ושיכולה לאיים על האליפות (ומתוך 6 הפעמים האלה 3 הן קבוצות האולסטארים של לברון) לא הופך את המזרח הקונפרנס לחזק או תחרותי באותה מידה כמו המערב. תבחן את מי צריכים הספרס לעבור כל שנה מאז 2004 ואת מי הקבוצה שיצאה מהמזרח הייתה צריכה לעבור.
בשלוף –
ההיט של 2006 שעברו את הפיסטונס של 60+ ניצחונות,
או קליבלנד שעברה את אותה דטרויט.
ההיט שעברו את הבולס של 2011 (קבוצה של 60 ניצחונות),
את את הסלטיקס ב-7 משחקים ב-2012 (בגמר זה כבר היה ג'נטלמנס סוויפ).
הקאבס שעברו את אטלנטה של 60 ניצחונות,
ושבשנה שעברה, דרכה לפיינלס הייתה קשה משל גולדן סטייט.
לכתוב משהו הרבה פעמים לא הופך אותו לנכון.
זה אתה שהרגע קבע כאן, בתגובה 2, שטריסטן תומפסון לא נפצע – אלא נענש כי הוא התחצף ללברון?
למה אנשים כמוך מצפים שמישהו יתייחס אליהם ברצינות?
אנשים כמוני?
ולמה כבודו חושב שאליו אנשים כן צריכים להתייחס ברצינות?
תקרא שוב את השטויות והכזבים שכתבת פה בתגובה 2.
אל תביא לכאן סטנדרטים של הטוקבקיאדה ב-ynet או וואלה.
רגע? לא אתה זה שטענת ש-לברון משחק עם אסופת שחקני די ליג טיולים אותם לגמר? האם אילגאוסקאס, ג'יי אר סמית', שאקיל, באטייה, ריי אלן, דוויין וויד, יודוניס האסלאם, מייק ביבי, ורזאו, וויליאמס (מו ודרון), ג'יימיסון, קורבר, מייק מילר, לאב ,אירווינג ואולי עוד שכחתי מישהו אחד או שניים הם שחקני הדי-ליג שהזכרת ושאותם הוביל ג'יימס התחרותי עד כדי כך שכבר בגיל 26 יצר קבוצת כוכבים אלמהגמר כנגד כל הסיכויים?
אבל אני זה שדבריו הם כזבים ושטויות. הבנתי.
וברשותך אפרוש כאן כי אני לא רוצה להטריד אותך עם הסטנדרטים הטוקבקיסטים שלי. חג שמח.
בייגלה – אולי זה בגלל המאזן במשחקים כל שנה בין המערב למזרח ?
רמז – הוא כל דבר חוץ ממאוזן .
ההבדל הזה נקרא "להגיע לפלייאוף" מול "להגיע לגמר בגלל קונפרנס חלש"
אתה מודע לעובדה שברצף 6 הפיינלס, הקבוצה של לברון זכתה 3 פעמים?
ומול קבוצות שנחשבות להיסטוריות (ספרס, גולדן סטייט).
אז כנראה שהם הגיעו לפיינלס בגלל שהם קבוצה טובה.
לכתוב משהו הרבה פעמים, לא הופך אותו לנכון.
בדיוק! וגם אם תחזור שוב ושוב על כך שהמזרח מאוד תחרותי וקשה זה לא יהפוך את זה לנכון.
ההבדל בינינו הוא שאני מנמק את התגובות שלי.
אתה עד כה דבק במנטרה, ללא הסבר או נימוק מינימלי.
דרך אגב גיא הטיעון שלי לפחות הוא לא שללברון אין קבוצות טובות ובגלל זה הוא מגיע לפיינלס,אלא שאין לו תחרות אמיתית במזרח וזה מאפשר לו לשחק בהילוך ראשון\שני לאורך כל הפליאוף ואז להגיע לגמר ולעבור להילוך שישי.במידה ותהיה לו התנגדות במזרח הוא לא יוכל לבוא לפיינלס ולשמור על אותה רמהכפי שהוא הפגין בשנתיים האחרונות.
אפרופו האם לברון היה מגיע ל6 (אפשר לכתוב כבר 7?) פיינלס רצוף במערב אז לפי ברוך שרצה להוכיח לי נקודה אז הוא בודאות היה מפסיד 3 פעמיים לפני הפיינלס(לגולדן סטייט,ספרס ודאלאס)
גיא הרשע, אם יהיה לך זמן יום אחד תנסה לבדוק מה עשו 4 הקבוצות הראשונות מכל קונפרנס בכל שנה מאז 2044 מול יריבות מהקונפרנס הנגדי ולנסות לקבוע לפי זה איפה היה עדיף לאן לשחק בפלייאוף.
הטיעון אינו שהקהצות של לברון לא טובות, אלאשהמזרח הקונפרנס חלש כבר כמעט שני עשורים. גם הקבוצות שציינת – בולס, הטקס, פייסרס, הפיסטונס של 2007 שכבר היו על סף פירוק – לא ממש אימו על תואר האליפות. זה ש-לברון נקלע מול חלק מהן לסדרה צמודה מעיד יותר על גישה/כושר נקודתי ולא על פוטנציאל הישגיות.
ממש לא בוודאות אנחנו לא יודעים איך הייתה מתנהלת דינמיקה של סדרה, אתה מתבסס על הנחה כזאת מטומטמת שבגלל שהוא הפזיד 3 פעמים בגמר הוא היה מפסיד 3 פעמים סדרות משתנות. באותה מידה הטענה האווילית שלך יכולה להיות מופנית לגורדן (לא שיחק עם יוסטון במערב למרות שהמזרח היה חזק יותר היה לו מאצאפ נוראי נגדם , לייקרס הגדולה לא היו מגעים לגמר יותר מ5 פעמים…)
ברוך זה אתה טענת את זה ולא אני.
באחד הויכוחים שהתוכחנו על אותו נושא.אני טענתי שאם לברון היה נאלץ להיחלם בפליאוף מול קבוצות כמו גולדן סטייט,סן אנטוניו,קליפרס,יוסטון,דאלאס,לייקרס (של תחילת העשור)אוקלהומה הוא לא היה מצליח להגיע 6 פעמיים רצוף לפיינלס.אתה כתגובה לזה כתבת (בן שחור אם תוכל למצוא לי את זה זה יהיה מעולה)"ראינו מה לברון עשה לאוקלהומה כשהוא פגש אותה.
איש ששם לב לכל פרט אמר לך זאת אומרת שלפי קו המחשבה שלך עצם זה שהוא פגש את אוקלהומה בגמר והביס אותה מכאן לפי הלוגיקה הוא היה מפסיד בדרך לגמר לסן אנטוניו,דאלאס וגולדן סטייט.
מה ההבדל בין הטענה שלך לטענה של לסמן כוכבית על האליפות של הלוחמים (פגשו רק קבוצות פצועות)? לאליפויות של מגיק שיחק בקונפרס הקל, או לאלו של גורדן לא פגש את יוסטון? כמובן שכל הטענות לא נכונות. אני טענתי שאם לברון היה בוחר לשחק בספרס אוקלהומה קליפרס…. היה לו הרבה יותר טבעות.
אני בכלל לא מדבר על כך שהמאצאף הקשה ביותר של לברון עד הגמר היה במזרח רוב הפעמים
צודק.
והוא לא רק גדול שחקני הדור שלו אלא הרבה מעבר לזה
לא הרבה העונה, יצא לראות משחק בו לברון משחק כל כך הרבה עם הגב לסל.
הלילה, פעם אחר פעם, הוא ניצל את היתרון הפיזי שלו על שומרים נמוכים בשביל להשיג נק' קלות,
וחשוב יותר –
הוא הצליח לעשות את זה בדקות בהן גם לאב היה על הפרקט.
זה יצר מצב בו גם לברון, וגם לאב, שיחקו קרוב יותר לצבע, ולכן יכלו להשיג יותר כדורים חוזרים בהתקפה,
וליצור לחץ שהאט את התקפת המעבר של הסלטיקס.
ועוד יתרון עצום, גם לשומרים שלו – הם לא צריכים לראות את פניו
חחח, טווב
זה יתרון או חסרון?
ותודה על המעורב, דוק.
אני אגב לא הייתי ממהר להתלהב מהקאבס או להספיד את בוסטון על סמך המשחק הזה – ידענו שהמאצ'-אפ ביניהם מאוד גרוע לסלטיקס (למרות שהערב הם היו חלשים במיוחד), לא נעים לראות את הצבע שלהם נצבע בטכניקולור.
כמו שהפלייאוף יתפתח, אני לפחות שם את הז'יטונים, ולא מהיום, על טורונטו בתור הטוענת העיקרית לכתר. היא מאוזנת מאוד, ספסל עמוק, באק-קורט קטלני ובית חם, עם ניסיון פלייאוף חשוב מהגמר האחרון.
יש לנו כבר בירה בסיכון – על זהות הזוכה מהמערב.
אני אשמח אם תשים את הז'יטונים שלך גם על זהות אלופת המזרח.
אני אומר קאבס.
הולך?
נו, עם כל פגיעותם השנה, ברור שהם הפייבוריטים, עדיין. אמרתי שקיים סיכוי להדחה שלהם – נדמה לי שגם נקבתי (לא מולך, בהתערבות אחרת), במספר ההפסדים שלהם עד סוף הפלייאוף במזרח, משהו כמו לפחות 5 (או הדחה כמובן). מוכן להכפיל את זה מולך.
לא הבנתי מה על מה ההתערבות.
שהקאבס מפסידים לפחות 5 משחקים ו/או מודחים בפלייאוף המזרח.
אני מקווה שהם יפסידו יותר מ-5 משחקים. זה בהחלט אפשרי –
מיאמי בסיבוב הראשון, טורונטו בסיבוב השני, סלטיקס בגמר המזרח?
בקלות 3 סדרות של 6 משחקים כל אחת.
נו, וכשהתערבתי עם יובל נדמה לי, אמרת לי שאני אפסיד!
תשמע, אני מתקשה כמו שאמרתי לשים הימור (אפילו על סקוטש או בירה, זה העיקרון) נגד הקאבס במזרח – עדיין. הקבוצה נחלשה אבל לברון לא יורד השנה בטיפה ואפילו מגביר (ממוצע אסיסטים הכי טוב בקריירה, זה ממש לא הגיוני בגילו), זו הסיבה העיקרית.
לכן, אני הולך על הצעה יותר רחבה – לפחות 5 הפסדים או הדחה. אנשים כמו ה"א משוכנעים שהם לא יפסידו יותר מ-1-2.
זה כל כך תלוי במאצ' אפ.
כשמורידים את ההתנצחויות, אז בסופו של יום, זו הסיבה שאני מאמין שהקאבס לוקחים השנה אליפות.
יש להם יתרון במאצ' אפ מול רוב הקונטנדריות.
(אולי למעט הספרס.)
(בקלות הם יכולים לקבל את אטלנטה בסיבוב הראשון, וושינגטון בשני, ובוסטון בגמר המזרח. ואז בהחלא יש מצב שהם מגיעים לפיינלס עם פחות מ-3 הפסדים.
מיאמי בסיבוב הראשון? הם עלולים להגיע לסיבוב השני עם 3 הפסדים, אם בכלל…)
הסיבה שהתערבתי שגולדן סטייט לא מגיעים לפיינלס היא שלמרות שהם הקבוצה עם הסיכוי הגדול ביותר מבין קבוצות המערב להגיע לפיינלס,
בסופו של יום, הבחירה היא בינם לבין שדה המתחרות.
ובמכפלת סיכויים, יוצא (בחישוב הסובייקטיבי/אינפנטילי שלי…) שיש להם קצת פחות מ-50% סיכוי.
אתה מעריך בחסר את ג"ס, הם קבוצה כ"כ הרבה יותר טובה מכ"א אחרת… אז גם כשאתה מכפיל 0.95 ב-0.93, עדיין יוצא סיכוי גבוה מאוד-מאוד.
זה שאני בדעת מיעוט, אני מודע לכך.
גולדן סטייט קבוצה אדירה. יש להם התקפה בלתי נגמרת, והגנה ורסטילית מדהימה.
אבל –
הם לא מאוזנים, והם פחות יציבים מבעבר.
ראית הלילה את הקאבס?
הם לא פגעו מי יודע מה מבחוץ, וההגנה השלהם הייתה סבירה +
רק שהם ידעו לנצל את היתרון היחסי שלהם מול הצבע של בוסטון.
אם ראית את גולדן סטייט הלילה, ראית קבוצה עם אותו חיסרון יחסי.
(קטן יותר, וכאשר דריימונד גרין משחק, הגנת הצבע שלהם נהדרת.)
יוסטון, הספרס, ויותר מכך – הקליפרס
(ברור לי שכולם מחקו אותם. אבל הם הסוס השחור שלי במערב),
מסוגלות בסדרה נתונה להפתיע.
התערבת איתי. ואני מודה שהיו לי קצת חששות שאני הולך להפסיד אבל עכשיו נרגעתי.אין שום סיכוי שאני יפסיד
סליחה, יניב, איתך, היובל הזה מלמעלה בלבל אותי.
נחיה ונראה. מסעדה אמרנו. אני כבר בצום!
קליבנד לא נחלשה. נהפוך, התחזקה מאוד. זה נכון שגם טורונטו התחזקה, אבל אני חושב שהפער נשמר. אני חושב שהסדרה מול טורונטו (שכנראה תהיה שוב הגמר) תהיה לא פחות מרתקת מזו של שנה שעברה, אבל אין לי ספק מי תנצח.
הקאבס. בטוח
ז"א הקאבס נגד הווריוקס, ואז הווריורס מנצחת
מה שטוב בפורום הזה – שכולם שוכחים מהר מה הם כתבו לפני שבוע בלבד , לפעמים גם לפני 48 עשות .
אני הייתי עקבי – ואני נשאר גם עכשיו :
קליבלנד תטאטא את דרכה לגמר ה-NBA ( כמובן בהיעדר פציעה רצינית של לברון שתשבית אותו ) . בייגלה – אתה יכול כבר לשלם את ההתערבות על מספר ההפסדים שלה למי שהתערבת איתו .
ג"ס תהיה כנראה גם היא בגמר , אם כי בפחות ביטחון מקליבלנד – בצד המערבי יש קבוצות עם יכולת משחק ולא רק שטיחי רצפה כנועים .
לסיכום קליבלנד בגמר ב-95% , ג"ס ב-80% .
וזה אחרי התגובה שלך אתמול על הרצון בשטיח תוצרת פורטלנד, כזה שעשוי מפרוות בוסני שחוט…
אין בכלל ספק שמי שתעפיל מהמקום ה-8 במזרח, תתן יותר תחרות מאשר המקום ה-8 במערב.
אבל בואו ולא נתן לעובדות לבלבל,
ונחזור על המנטרה:
"המזפח, המזפח, המזפח…"
(העולם 2017 – כשהעובדות לא מתאימות, כל מה שצריך לעשות זה לחזור על "העובדות" האלטרנטיביות, פעם אחר פעם.)
מה זה בכלל קשור ? אסור לי לרצות עבור הקבוצה שלי טיול נעים כמו שזוכים בו הלברונים ? רק שזה לא קורה…
כבר שכחת שבפלייאוף של השנתיים האחרונות פגשתם רק 2 הקבוצות בריאות/חזקות?
(ב-2 המקרים זה נגמר אחרי 7 משחקים. ניצחון והפסד.)
פגשנו הרבה חזקות . בוודאי עבדנו הרבה יותר קשה מהלברונים .
חוץ מזה , לפי התיאוריות שלך לא נהיה בגמר. אז מה אתה מוטרד ?
לא מוטרד. בכלל לא.
מי הקבוצות הבריאות והחזקות שפגשתם???
(חוץ מאוקלהומה והקאבס של שנה שעברה)
רק להזכיר:
2015 –
פליקנס סיבוב ראשון, ממפיס (פצועה) סיבוב שני, יוסטון גמר מערב, קאבס (פצועה) פיינלס.
2016 –
יוסטון סיבוב ראשון, פורטלנד סיבוב שני, אוקלהומה גמר מערב, קאבס פיינלס.
תשווה לקאבס, ותגלה שהטיעון על הדרך הקלה לפיינלס, תפור על גולדן סטייט.
מה הראית כאן ? כלום
ממפיס , גם פצועה , היתה יריבה חזקה .
יוסטון בגמר המערב – אחרי שהדיחה את הקליפרס שהדיחו את ס"א.
יוסטון בשנה שעברה בסיבוב ראשון – אנחנו ללא סטף הפצוע .
פורטלנד בשני – עם סטף חלקית ולא ב-100%
אוקלהומה – אין מה להשכיר.
את מי בדיוק פגשה קליבלנד ואיך הן היקשו עליה ?
פליקנס 2015 45 ניצחונות, יותר טובה בקלות ממקום 6 במזרח (מילווקי החצויה) ובהרבה ממקום 7 בוסטון שהקאבס עברו דרכם.
ממפיס 2015 ה'פצועה' (קונלי החמיץ משחק אחד) ההיא יותר טובה מבוסטון הבריאה של השנה. ויכול להיות שקבוצה יותר טובה מהקאבס בשנה ההיא, וללא ספק יותר טובה מהבולס של 2015, חברתה של הקאבס לסיבוב השני.
מה הבעיה ביוסטון 2015 בגמר המערב? שהם לא הקליפרס או הספרס? מקום שלישי בליגה 56 ניצחונות יותר ממה שכל קבוצה במזרח תשיג השנה ויותר מהקאבס של 15. אין סיבה להניח שזו קבוצה פחות טובה מהקאבס היו ב2015.
אז הן פגשו שתי קבוצות שעשויות להיות יותר טובות מהקבוצה שהם פגשו בגמר וזה הופך את הדרך שלהם לקלה?
אתה רוצה לטעון שאטלנטה הייתה יותר קשה לקאבס מיוסטון לווריירס? כי זה ממש לא נראה כך על פי תוצאות הסדרות. (ואם כבר פצועה)
יוסטון 2016 באמת לא קבוצה בכלל ופורטלנד באמת התמזלו לסיבוב השני בגלל פציעה של פול, אבל המפגש איתם היה טיפה קשה יותר בעקבות פציעה של איזה שחקן זניח בווריירס שאני לא זוכר את השם שלו. נראה לי שאין הרבה להתווכח ששני הסיבובים הראשונים בפליאוף שעבר היו מול שטיחים נוחים עבור שתי הפיינליסטיות. נותרנו עם התאנדר והרפטורס. לא יודע אבל אני הייתי לוקח את הרפטורס בלי למצמץ ונראה לי שיש מצב שזה נכון לכולם.
זה שאתה מביא את פורטלנד ויוסטון של השנה שעברה כדוגמה לקבוצות חזקות –
2 הקבוצות עם ההגנה החלשה ביותר מבין 16 הקבוצות שהעפילו לפלייאוף – זה משעשע.
זה שאתה כותב על הפציעה של קרי לאור מי שהעפילו נגדכם לפיינלס של 2015,
זה עוד יותר משעשע.
יוסטון של 2015 הפסידה פעמיים לאטלנטה של אותה עונה (גם גולדן סטייט הפסידה לאטלנטה),
ממפיס אכן הייתה יריבה חזקה. אבל להתעלם מהפציעות שעברה?
Ish, זו אטלנטה שניצחה פעמיים את יוסטון בעונה הרגילה, שניצחה 3 פעמים את הקאבס, וניצחה גם את גולדן סטייט.
אז כן, אני בהחלט משווה אותה ליוסטון של אותה עונה.
וממפיס, הם הובילו 2 – 1 , ושיחקו אחר כך עם חצי קונלי.
(אני לא טוען שהם היו קבוצה לא טובה, אני טוען שדרכה של גולדן סטייט הייתה קלה יותר מזו של הקאבס בשנתיים האחרונות.)
גיא, נראה לי שאתה לא זוכר נכון את היקף ותזמון הפציעה של קונלי בפליאוף 2015(הוא בכלל נפצע מול פורטלנד והחמיץ את המשחק הראשון בסדרה בלבד אחרי שהחמיץ את שני המשחקים האחרונים בסדרה מול הבלייזרס(אם משווים את התוצרת שלו בסדרה לממוצעים שלו, זה לא ממש פגע בתוצרת שלו בסדרה)).
יופי אז אטלנטה נצחה בעונה הרגילה, (אתה לא הבן אדם שמזכיר לנו כל פעם מחדש במהלך העונה שזה סה"כ עוד משחק עונה רגילה ואין להסיק ממנו כל כך הרבה מסקנות?) והייתה יריבה כל כך מה ומסוכנת עבור הקאבס שהם גררו אותם ל4 משחקים שלמים.
ויוסטון העלובה גררה את הווריירס לחמישה משחקים.
איך זה בדיוק דרך יותר קשה?
כאילו ברצינות, התעלמת מ80 אחוז ממה שכתבתי בתגובה, התייחסת לנקודה אחת(שעדיין לא ברור לי איך היא משנה לעומת הנקודות בנושא זה שהבאתי), ואתה מסכם ב'אני טוען שדרכה של גולדן סטייט הייתה קלה יותר מזו של הקאבס בשנתיים האחרונות כאשר' , כאשר זו בדיוק הטענה שנטען כנגדה שכל ההתעלמויות שלך לא נגעו בשלמות הטיעונים כנגדה?
מה קרה ל'אני לפחות מנמק את טענותי'(מצטער אם זה לא ציטוט מדויק, התעצלתי כרגיל)
ובנוגע לפציעות. זוכר מה קרה לקורבר ב2015?
לאיש (7.1.1.1.4)
לא רק שהיית לוקח את הרפטורס, בטוח היית לוקח אותם אחרי 2 סדרות של 7 משחקים ווסנטר פותח פצוע, וחודש של משחקים בלי מנוחה כמעט (יום כן יום לא במשך חודש שלם!! כולל טיסות והכל).
לא רואה את זה קורה, אבל אם כן, זה יהיה מדכא מאוד.
אני לא אוהד כידוע (רק נדחק כדי לנעוץ בכם סיכות על העגלה), ופור דה רקורד – אשמח לא פחות, שתהיה אלופה חדשה במזרח. בתקווה שתציג פיינאלס תחרותיים מול המפלצת.
ממש אין לי בעיה להגיד את זה – כמו שאין לי בעייה לא לסבול את האופי של לברון, אבל להעריך את גדולתו כשחקן. לא סותר.
על כל פנים, שני שטיחים בשני הצדדים – אז מה עשינו בעצם כל העונה? מבאס, הלואי שנתבדה.
אני לא שוכח דבר. אבל דעתי משתנה בהתאם לעובדות בשטח. לפני חצי שנה הייתי 99% עבור טראמפ. עתה אני יודע שהוא חולה נפש מוג לב.
נכון להיום, בגמר הווריורס מנצחת את קליבלנד 1-4
ההגנה של קליבלנד עדיין לא נראתה טוב.
אבל ההתקפה חוזרת לעצמה…. JR קצת אנדררייטד לטעמי, הוא מביא קילר-אינסטינקט שסוגר משחקים (כמו ברבע השני).
גם קווין לאב חוזר לאיטו לכושר וגם זה ניכר.
צ'אנינג פריי אמנם לא נותן את ההאסל של TT אבל לא כזה פראייר בסגירה לריבאונד ובהתקפה (יחד עם לאב) נותן ריווח שנותן ללברון לשייט להנאתו עד לטבעת.
זה ברור כבר הרבה זמן שלבוסטון יש מאץ' אפ מהסרטים מול הקאבס. אין להם שחקן שיעצור את לברון עם כל הכבוד לקראודר והסלטיקס חלשים מאוד בפנים.
בכל הכנות אני חושב שבסדרה של סלטיקס מול הלוחמים יש להם יותר סיכוי מאשר סדרה מול הקאבס זה פשוט עניין של מאץ' אפ.
אין שחקן בליגה שיכול לעצור את לברון הדרך תמיד הייתה לעצור את השאר.
משחק אחד לא מבשר את הסנונית – לקליבלנד עדיין הבעיות שלה (למרות שג'יי-אר הבן זונה חזר לשלשל כמו פעם – אולי לקח כדורים או שתה שוקו טיבטי – והוא זה שהופך אותה למסוכנת כ"כ מהשלוש).
אבל עדיין, זה לא משנה כלום, המזפח נשאר מזפח כמו תמיד ואין לה יריבה אמיתית עד הגמר (טורונטו תעשה קצת קולות של נמר ואז תהפוך לשטיח מנומר).
בפוליטיקה זה עובד מצוין, אני מקווה שבהופס לא –
לכתוב משהו הרבה פעמים, לא הופך אותו לנכון.
מי כמוך יודע
אתה יכול שלהסכים עם מה שאני כותב,
אתה יכול בהחלט שלא.
אבל אני מאוד משתדל לצרף לדעות שלי נימוקים.
לכתוב "מזפח, לפלופ, מזפח, מזפח, מזפח, לפלופ. ובכיין!"
זה לא מספיק.
זה מזכיר קצת את crooked hillary.
נראה לי שהתוצאות והמאזנים של הקבוצות הן הנימוקים.
לפי הזיכרון שלי קבוצת ה73 נצחונות הפסידה לקבוצה הרבה פחות טובה מבחינת המאזן
קבוצת ה67 נצחונות של הספרס עפה לאוקלהומה ספרס האלופה נדרשה ל7 משחקים מול דאלאס …, המאזן כמעט ולא משנה מה שחשוב זה המאצאף בין הקבוצות בפלייאוף. ללברון היה מאצאף קשה יותר במזרח עד הגמר ברוב השנים אני בכלל לא מדבר על כך שהוא השחקן הטוב בעולם בפער עצום בכל סדרת גמר ב6 השנים האחרונות (ההגנה על רוז ממליץ לכולם לצפות זו ההופעה ההגנתית הגדולה בהיסטוריה, ההתעללות בקוואי בקרי ודוראנט…). לברון זה השחקן היחיד בהיסטוריה שאצלו הגעה לגמר נחשב למינוס. ללברון לא היה המזל של מגיק, ובירד לקבל קבוצות כאלה או של גורדן (55 נצחונת בלעדיו), הבעיה היחידה כיום אצל לברון שהוא טוב מדי חזק מדי בלתי עציר מדי מכוער מדי,גם שאקיל אוניל "סבל" מהפיזיות שלו הסיבה שהוא קיבל MVP אחד בלבד, הסיבה שחלק עצום מציגים את זה כחולשת היריבות ולא גדולתו של שאקיל (לא זוכר שחקן בלתי עציר כמוהו בשיאו).
צודק ברוך. למה בכלל טורחים לשחק את העונה הרגילה ולעקוב אחרי המאזנים של הקבוצות. בכלל זה בזיון שמותירים קבוצות מחוץ לפליאוף רק בגלל שהמאזנים שלהן לא מספיק טובים. צריך ועדה מארגנת שתסדר את המאצ'אפים הנכונים במקום הקשקוש הזה שיש עכשיו.
אבל מה לעשות, גיא, שהילארי ובעלה והבת שלה וכל המנגנון שיצרה הם באמת קרוקד. בקשר לטראמפ, מנחם יכול לכנות אותו בכל כינויי הגנאי בעולם, אבל מוג לב הוא לא. ואני לא הצבעתי עבור אף אחד מהם. השארתי את המשבצת פתוחה.
תזמון הוא הכל – כרמלו היה צריך ללכת העונה, במהלכה, לקליפרס, ולהציל את הסיכוי האחרון לפרויקט הכושל, בתמורה יפה לניקס.
עונה הבאה? לא רואה איך המנייה שלו, 25 מיל' בעונה מיינד יו, מרקיעה שחקים.
כרמלו היה צריך בזמנו לחתום כשחקן חופשי בבולס (שעוד היו רלוונטים במזרח) ואולי לתת לעצמו את הסיכוי הטוב ביותר להגיע לאליפות.
במקום זה הוא העדיף לחתום בניקס ולהמשיך את עסקיו הפרטיים בעיר החשובה מכולם מבחינה עסקית.
סבוניס שני בקופצי הביניים? מפתיע, לא זוכר קפיצה בארסנל שלו
הוא פשוט היה גבוה ורחב… לא חייב לקפוץ כי הרוחב שלו מנע מהיריב לקפוץ למעלה, והוא פשוט הרים יד…
לא הבנתי את הטיעון שהליגה אשמה בחולשת (חולשה לכאורה) המזרח?
הליגה אשמה רק בזה שהיא לא משנה את פורמט הפליאוף למרות שנים של חוסר איזון בין הקונפרנסים.
שטויות. פעם המזרח למעלה (שנות ה-90) ועכשיו המערב. זה סוג של מעגליות, פעם ככה ופעם ככה.
אז אתה אומר בוא נחכה שהשלושים שנה של המערב יגמרו ואז יגיעו הארבעים שנה של המזרח? למה שלא נקבל פשוט את הקבוצות הכי טובות בפליאוף, בלי להזניח קבוצות בגלל שהן תנמצאות בקונפקנס חזק יותר ובל להכניס קבוצות חלשות רק כי הן נמצאות בקונפקנס חלש? איזו סיבה יש באמת לשמור על ההפרדה בין הקונפרנסים?
זמני הנסיעה כבר ממש לא רלוונטים מה גם שיש קבוצות שנמצאת בקונפרנס המערבי שגאוגרפית קרובות פי כמה לבערך כל הקבוצות במזרח מהקבוצות בחוף המערבי כך שיוצא שהמערב סתם מקופח ביותר נסיעות סתם כי המרחקים הגאוגרפים יותר גדולים.
ולמה במונדיאל יש שני בראקטים ולעולם לא נדע מה היתה עושה גרמניה מול ספרד, שלא לדבר על האכזריות הפסיכית של משחק אחד עם פנדלים?
ולמה ב-NFL יש בכלל עונה קצרצרה, גדולות לא פוגשות את כל הגדולות בכלל, והפלייאוף אכזרי ביותר מטבע היותו נוק-אאוט?
ולמה בבייסבול, עם 162 משחקים – זה קיצוני – עולים לפוסט-סיזן *רק* שלושת ראשי הבתים, והרביעית עם המאזן הכי טוב מכל הליגה? מה קורה לאחרות מצוינות, מבתים תחרותיים יותר? כלום. הן ניצחו יותר מאלה שהולכות לפלייאוף, ובעונה של 162 משחקים – ולא ימשיכו הלאה. בגלל השיבוץ בבית אכזרי יותר.
אז להתלונן על ה-NBA? עם סדרות, ס-ד-ר-ו-ת – של הטוב מ-7?? האם יש עוד מנגנון הכרעה, מי "הכי טובה"? לא מתקרב אפילו. לטעמי – אפילו הרס לתחום, מונע ממש כל סיכוי לאפסט, הפתעות, דרממות גדולות.
הטוב מ-7!
בואו נעשה כלל חדש:
בהנחה שלברון מגיע לגמר – סדרת הגמר תימשך עד לנצחון של הקבוצה היריבה. כל עוד המצב אחר, הפיינאלס יימשכו.
נגיע ל-117-116, סבבה, אבל לפחות נדע בוודאות, שיש אלופה טובה מלברון.
גם ייקח עוד עשור בערך, ועד אז אולי הוא כבר יפרוש וניפטר מהמפגע הזה.
סומסום אני באמת לא מבין את התגובה שלך ולמה אתה נגד שה-16 קבוצות הכי טובות באותה עונה יעפילו לפליאוף?
לפני כמה שנים אם אני לא טועה פיניקס לא עלתה לפליאוף עם איזה מאזן פסיכי שאני לא זוכר מה הוא היה שאם אני לא טועה היה נותן לה את המקום הרביעי במזרח ואילו במזרח עלו קבוצות עם מאזן שלילי? למה זה נחשב תקין מבחינתך?
ובאמת אין שום קשר ללברון אלא קשר לרצון לראות את הקבוצות הטובות ביותר משחקות אחת מול השנייה.
לא רק שאני לא נגד – אני הכי בעד, ואם הקונפרנסים נמשכים, שיעשו פלייאוף מעורב סיבוב ראשון, מזרח-מערב לסירוגין.
רק שזה לא המצב וזו לא התחרות. אתם מחיל כללים של תחרות דמיונית, על תחרות קיימת. לא הולך.
אתה מבין שכל הדברים הללו אינם קשורים? מדובר כאן בשאלה איך לקבל את הפליאוף NBA הכי טוב שאנחנו יכולים לקבל. כשנדבר על איך לשפר את המונדיאל הNFL או ווטנוט, אז יהיה רלוונטי לדבר עליהם. אתה באמת חושב שאם הפליאוף יעבור ל16 הקבוצות בעלות המאזנים הטובים ביותר מסודרות בבראקט לפי המאזנים שלהן ללא הגבלות גאוגרפיות שרירותיות לא נקבל פליאוף NBA יותר טוב?
זה שבחרת לעצמך להסתכל על כל דבר שנאמר כאן כקשור אל לברון ו/או כנסיון להקטין את לברון(אתה וגיא) לא אומר שזו כך. אתה מתלונן על דתיות של אנשים אבל עושה את אותו הדבר עליו אתה מתלונן רק בכיוון ההפוך. יענו הדתיות לא באמת מפריעה לך, אלא רק העובדה שהיא לא הדתיות שלך או אחת שתואמת את הדתיות שלך בנקודה ספציפית כלשהי.
עכשיו, אני קיבלתי החלטה כבר אתמול להפסיק לענות לך כי אני חשבתי שאנחנו מנהלים דיון ושכל העקיצות היו ידידותיות. אבל מעולם לא תכננתי להביא אותך למצב שבו אתה הולך וקורא את כל התגובות שאי פעם כתבתי רק כדי… פאק אין לי אפילו מושג למה שמישהו יעשה כזה דבר, זה פסיכי לגמרי(אפילו לא דמיינתי שזה אפשרי שבן אדם יתדרדר כל כך בעקבות תגובות באינטרנט). אולי זה לא נראה לך ככה אבל באמת שהייתי ממש נחמד אליך. כל מה שכיוונתי אליו זה שתמתן את הסנסציונליזציה ואת הטרוליות. כולם ידעו ויודעים שהווריירס פיבוריטים כבדים העונה, להלביש את זה בקיצוניות ולדחוף את זה לכל חור לא תורם כלום לדיון, בדיוק באותה מידה שכל הבולשיט של הללל לא תורם כלום לדיון. עכשיו אם אתה באמת כאן בשביל להטריל ולעשות פרובוקציות וסנסציונליזציות אז בבקשה תמשיך, תהנה, שיהיה לך לבריאות, אבל אם אתה מעוניין בדיונים מעניינים ומעוררי מחשבה בהופס אז המלצתי הינה לשנות את הכיוון טיפה.
אל"ף, אל תחמיא לעצמך מדי – כולה נפלתי על שני פוסטים שלך. הבנתי שיש לך עניין עם אחד, מייקל ג'ורדן שמו (אולי אתה נוטר ללברון כי הוא האינקרנציה שלו?), וחיפוש גוגל פשוט העלה את הפוסט המדובר. מה אגיד לך – החכמתי.
השני, הפוסט עם ההפסד של גולדן סטייט במשחק 6 – "בוצעו למעלה מ-30 עבירות על קארי, רק במשחק הזה". שוב החכמתי, וגם הבנתי עם מי יש פה עסק.
בי"ת, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אני הכי בעד פלייאוף מעורב, דירוג עפ"י תוצאות, שכולן ישחקו נגד כולן אותו מספר של משחקים – דיברנו על זה מספיק. וכל זה אומר, ליגה חדשה עם כללים חדשים.
כרגע – בהינתן הכללים הקיימים – דיבורי ה-what if הם בעיני, מה שאני קורא לו, דת של מאמינים-הייטרים, שמבקשים לגמד את הקיים. ועל זה דיברנו מספיק.
שלומות,
'נפלתי',אהה, איך אומרים? sure, whatever you have to keep telling yourself
(רק שביננו הפוסט על ג'ורדן לא היה הראשון או השני ואפילו לא השלישי שאנחנו יודעים שהוצאת מהקבר לאחרונה.) מעניין איך אנשים אחרים לא כולה נופלים במקרה על תגובות של אנשים אחרים מלפני שנים.
מעבר לזה שאני לא נוטר דבר ללברון, קווי הדמיון קיימים אבל לברון הרבה יותר דומה לשאק מלג'ורדן. מעבר לזה יש לי ביקורות ועניינים עם כולם אם רק תבקש. פשוט בדרך כלל אף אחד לא עסוק כאן בלהלל בחוסר פרופורציה ואוביקטיביות שחקנים שלא עונים לשם מייקל או לברון.
אני בספק רב שהבנת משהו בהתחשב שחצי מהתגובות שלי אליך עוסקות בלהסביר לך מה היה כתוב בתגובה שלא הבנת את תוכנה אבל שיהיה.
שאלת את עצמך פעם למה אתה חייב לדחוף נושאים איפה שלא מדברים עליהם בכלל?
הבעיה היא שאתה מניח שהמשמעות של דיבורי המה אם היא דבר אחד ומתעלם לחלוטין(בדתיות) מהאפשרות הלא בלתי סבירה שהם משהו אחר.
דיבורי המה אם לא מעניינים אותך? תתעלם. אף אחד לא מכריח אותך לקרוא אותם או להגיב אליהם.
מעורב מעולה. הקטע עם הכדור ביניים מפתיע. אם ג'אבל מצטיין בהם, למה לא לתת לו לפתוח ואז להחליף אותו בשנייה הראשונה שזה אפשרי בזאזא? הזכייה בג'אמפ בול יכולה להיות משמעותית.
כי אין שום משמעות לזכייה בכדור הביניים הראשון.
איך זה משמעותי?
אתה מקבל עוד כדור במקרה של כדור ביניים.
הפוזישן הראשון בתחילת הרבע הרביעי.
מנחם שאתה אומר "אשך שלנו", WTF?
האשך מבין
הרבה התנצחות, הבוקר באתר. חלק משמעותי ממנה – שלי.
אז אני עוזב את הויכוחים על מזרח/מזפח ,
עם נקודה אחת אחרונה.
בין העונות 80' – 91' (12 עונות) נציגת המזרח זכתה 7 פעמים באליפות, נציגת המערב זכתה 5 פעמים באליפות.
רק שמהמערב זו הייתה רק הלייקרס שזכתה, ולמעשה היא העפילה לפיינלס ב-9 מ-12 העונות (יוסטון 2 פיינלס, פורטלנד פיינלס אחד, הן היחידות מהמערב חוץ מהלייקרס להגיע למעמד).
במזרח אלו היו 4 קבוצות שונות שהתחלקו ב-7 האליפויות (בוסטון 3, דטרויט 2, שיקגו 1, סיקסרס 1), ובמעמד הפיינלס (בוסטון 5, סיקסרס 3, דטרויט 3, שיקגו 1).
ביו העונות 04' – 16' (13 העונות האחרונות, מאז שלברון הצטרף לליגה) לנציגת המזרח 6 אליפויות, לנציגת המערב 7.
4 קבוצות שונות מהמזרח זכו באליפות (מיאמי 3, דטרויט 1, בוסטון 1, קאבס 1), ו-5 זכו להגיע לפיינלס (מיאמי 5, קאבס 3, דטרויט 2, בוסטון 2, אורלנדו 1).
4 קבוצות שונות מהמערב זכו באליפות (ספרס 3, לייקרס 2, מאבריקס 1, גולדן סטייט 1), ו-5 זכו להעפיל לפיינלס (לייקרס 4, ספרס 4, מאבריקס 2, גולדן סטייט 2, אוקלהומה 1).
ניתן לראות בבירור שבהשוואה בין התקופה של הלייקרס בראשות מג'יק, לבין תקופתו של לברון בליגה, יוצא שהמזרח כיום תחרותי יותר מאשר המערב בתקופת מג'יק.
בפרספקטיבה לאחור, כמעט ולא שומעים קולות אשר מסמנים את הישגי הלייקרס בכוכבית "המערב החלש", ובצדק.
(לטעמי, הלייקרס של 87', והסלטיקס של 86', הן 2 הקבוצות הגדולות והשלמות ביותר שיצא לי לראות משחקות כדורסל.)
לדעתי, הגיע הזמן להפסיק עם "מזפח, מזפח, מזפח…",
זה מרגיש כמו משהו שמגיע ממקום של "לא סובל את…"
גיא זה לא שולל אחד אתה השני.המזרח עדיין גרוע ועדיין המזפח זה שיש קבוצה אחת או לצורך העניין שחקן אחד שהוא ברמה גבוהה לא הופכת את המזרח לטוב וזה לא מנטרה אלא אמת.
נ.ב אין שום כוכבית על אף אליפות של לברון כולם הושגו ביושר וכל הכבוד לו עליהם אבל זה עדיין לא סותר את העובדה שהמזרח חלש משמועתית בשנים האחרונות מהמערב
גיא – אני ואחרים אומרים דבר אחד, ואתה עונה על דבר אחר.
בשנים האחרונות במזרח יש קבוצה אחת שהיא קונטנדרית אמיתית . זו הקבוצה של לברון – קודם מיאמי ואחר כך קליבלנד. האחרות לא מקשות עליה את הדרך לגמר , והיא מטיילת לשם בקלות .
במערב יש כמה , ובדרך לגמר יש קרבות פלייאוף קשים .
טבעי שהתארים יתחלקו שווה בשווה בין הקונפרנסים , ואתה לא מוכיח בזה כלום – כי הגמר הוא תמיד אחת מול אחת , ותמיד יש מזרחית אחת ששווה ביכולתה לעילית של המערב.
אבל בכמה תארים היה לברון זוכה אילו הקבוצות שלו היו משחקות במערב ? אין ספק שבפחות , כי אולי הוא היה עף בחצי הגמר או בגמר המערב.
בנוסף , המאזן בעונה הרגילה בין המערביות למזרחיות נוטה באופן ברור כבר שנים רבות למערב . מאז תחילת המילניום היתה רק שנה אחת שזה היה הפוך .
או לסכם דיבור מאוד ארוך: היה זה עוד בוקר בכנסיית,
"לברון מנצח באופן בלתי הוגן".
בואו נפנה את השאלה לכיוון אחר – האם היה עוד ספורטאי-על, שזכה לכל כך הרבה שנאה וביקורת, אפילו תיאוריות what if שלמות ("אילו לברון היה במזרח", "אילו חייזר היה חוטף את לברון לאיזור 51" וכו') – כמו לברון חוסיין ג'יימס?
מראדונה? אה, לא חושב, אולי רק בעניין יד האלוהים ההיא, וגם זה משמש היום יותר לזכותו, יעני "הממזר". עלי? לא כפרו בהישגים שלו, היו שתיעבו את הפה הגדול. ארמסטרונג, נכון – ומסתבר שבצדק.
נו? מי עוד בזמן אמת גרר כל כך, אבל *כל כך*,
כל כך הרבה שנאה אישית בגלל האופי (וזה ניחא), אבל יותר מזה – כפירה בהישגים שלו?
תראה מבלי להיכנס לנושא עצמו שזה לברון,אז אל תשכח שהרבה מזה קשור למדיה.רק תחשוב שהאינטרנט היה קיים כמו היום בשנת 86 ויש עכשיו את אנגליה נגד ארגנטינה הרי האינטרנט היה נשבר מכמות המלל והתגובות שאני מניח 50% היו מתמקדים במראדונה הרמאי שגנב גול ו50% היו מתמקדים במראדונה הגדול ובסלאלום המטורף
זה נכון בלי ספק, היה מתעורר סקנדל עולמי והאינטרנט היה נשבר. אבל זה היה נגמר שם, לא חושב שהיו כל החיים יושבים על מראדונה ואומרים, "הוא לא כזה גדול", כמו שנדמה לי שיש זמזום שמלווה את לברון כל הזמן, אבל כל הזמן.
כל דיבור על ה-NBA מגיע ללברון. זה לא ייאמן.
הייט רק בדבר אחד אני לא מסכים וזה שלברון במערב לאוו דוקא היה זוכה בפחות אליפויות.הוא בהחלט היה יכול לזכות ב3 אליפויות גם דרך המערב מה שלדעתי בטוח הוא לא היה עושה זה מגיע ל7 פיינלס רצוף דרך המערב
יניב – קרוב לוודאי שאתה טועה . ב-7 שנים במערב הוא לא היה מגיע ל-7 פיינלס – נכון ? היה מגיע ל-4 , נניח . מתוכם היה זוכה בשניים ? זה כבר פחות . ומה עם מאבקים קשים יותר בפלייאוף שגובים מחיר של עייפות , תשישות , אולי גם פציעה ?
פה אתה יורה לעצמך ברגל. הרי ההנחה היא שהמזרח הוא פח, כלומר אם לברון וקבוצותיו במערב ומגיעות לפגוש קבוצה מזרחית – זה ניצחון בטוח.
ממש לא . כתבתי שיש גם עניין של תשישות , עייפות , פציעות . מי יודע באיזה מצב היה מגיע לברון לסדרת הגמר .
דאלאס היתה קבוצה טובה ממיאמי כשלקחה אליפות ? בוודאי שלא על פני זמן. אבל היא התעלתה בסדרת הגמר מולה.
כזה טענה אידיוטיץ בחיים שלי לא שמעתי לא רק שאתה לא מתייחס למאצאפים אלא אתה מתבסס על דינמיקה של סדרה 1 כדי להכריע שלברון היה מפסיד לקבוצה? מה היה קורה עם גולדן סטייט היה פוגשים את קליבלנד בסיבוב הראשון ב2015 לפני שלאב נפצע? אנחנו לא יודעים, איך הייתה נגמרת סדרה נוספת בין קליבלנד לווריורס אין לנו מושג קלוש מי הייתה מנצחת , איזה קרי היה מופיע איזה לברון…., אני לא בטוח שב2011 עם דאלאס הייתה פוגשת את קליבלנד בגמר המערב היא הייתה לוקחת (באותה תקופה לא היו בטוחים מי צריך להוביל וויד או לברון) אתה מסתמך על כך שלברון הפסיד לספרס שהוא היה מפסיד בכל סדרה? לפי ההגיון הזה הספרס הייתה צריכה לנצח את אוקלהומה עונה שעברה, ובטח שלעבור את הקליפרס לפני שנתיים. סדרות זה דבר משתנה.
5 הגעות לגמר ב-13 העונות האחרונות. הספרס במקום הראשון בליגה מבחינת ניהול, מסכים, אבל מיאמי במקום השני.
כל פעם אני נופל לפח, וומשיך להגיב –
לכתוב ששיקגו ב-2011, בוסטון ב-2012, או אינדיאנה ב-2013 ,
הן לא "קרבות פלייאוף קשים" זה לחטוא לאמת.
כנ"ל טורונטו של העונה שעברה או אטלנטה של לפני שנתיים.
2 קבוצות ברמה של הקבוצות שציינתי (שיקגו, בוסטון, אינדיאנה) שיחקו בהרכב מלא נגד גולדן סטייט.
אחת הם ניצחו ב-7 משחקים,
לשנייה הפסידו ב-7 משחקים.
גיא – אתה נלחם בדת. ואי אפשר להילחם במאמינים אדוקים.
אולי יותר מעניין לעבור שלב הלאה, ע"ע 16.2.1.
זה חזק ממך גיא 🙂
בקשר לשיקגו 2011, בוסטון 2012 ואינדיאנה 2013 אני מסכים, אבל אטלנטה של לפני שנתיים הייתה קבוצה נוראית בפלייאוף. גם הראפטורס של 2016 עברו 2 סדרות של 7 משחקים, אחת בזכות ביתיות וקבוצה טיפשה והשנייה בגלל שכל השחקנים שמעל 2 מטר במיאמי היו פצועים חוץ מהאסלם.
חוץ מזה איתך בהכל פה
וזה , גיא , במיוחד בשבילך :
http://www.nba.com/powerrankings
זה מתוך אתר ה- NBA הרשמי . תקרא טוב .
Game. Set. Match.
והציטוט , למקרה שלא קלטת :
This will be the 17th time in the last 17 seasons that the Western Conference has had a better record than the Eastern Conference. Last season, it looked like the East had made some progress, winning 48 percent of the games played between the conferences, up from 42 percent in 2014-15 and 37 percent in 2013-14.
But this year, the East has won just 45 percent of interconference games. And with 10 days left in the regular season, the East is in danger of having three playoff teams under .500.
תבדוק את זה כמו שצריך –
הדרך של מי קשה יותר. מה זה משנה, כאשר בכל מקרה כל קבוצה משחקת 82 משחקים בעונה הרגילה?
למי אכפת כמה פעמים הסיקסרס הפסידו או כמה פעמים גולדן סטייט ניצחו (שזה דרך אגב כל הפער בין המזרח למערב בשנה שעברה)
באמת, פאוור רנקינגס?
מה אנחנו, ילדים???
Of course, when we get to The Finals, it won't matter what happened between the two conferences in the regular season. The Detroit Pistons won the title in 2003-04, the season with the biggest East-West discrepancy in the last 20 years (the West won 63 percent of interconference games).
הבנת את זה ? ב-2002/2003 , שבה היה אי השוויון הגדול ביותר לטובת המערב , זכתה הנציגה המזרחית , דטרויט , באליפות .
כי בגמר יש רק אחת מכל קונפרנס. ואפשר גם להפתיע .
ואם דטרויט היתה צריכה באותה שנה לעבור את המכבש של המערב ?
בייגלה – יכול להיות שלא היתה לכם אליפות ?
מה זה "ואם"?
ואם דוראנט לא היה עובר? רוצה שיזרזרו לך את זה לנצח אחרי שתזכו בשעה הטובה באליפות הקרובה?
ואם שאק וקובי לא היו רבים? ואם הסופרסוניקס לא היו עוברים? ואם אדם וחווה לא היו מגורשים מגן עדן?
עזוב, נו. לטעון את זה פעם אחת, עבור הפטפוט בפורום – סבבה, אנחנו חיים מזה. להפוך את זה למנטרה, ל"הוכחה" ל"חולשת" לברון והקבוצות שלו, או כמאמר הכנסיה של ההייטרים –
"לברון זוכה באופן בלתי הוגן"? –
זה ממש לא.
רוצה לשכנע אותי? תניע את גלגלי הזמן ותהפוך את המצב הזה לאפשרי. תעביר את דטרויט למערב בעונת 2002-3. יאללה, אם אתה רציני.
המטרה לא היתה להטיל ספק באליפות שלכם . זו היתה סתם עקיצה .
הויכוח כאן היה על חוזק הקונפרנסים , וכבר קרוב ל-20 שנה המערב שולט בבירור . זה לא אומר שאלופה מהמזרח לא ראויה – רק שצריך למצוא דרך להפוך את הליגה ליותר שוויונית .
חחח. תקרא , תעמוד בפינה ותתבייש .
If the Bucks don't win at OKC tomorrow, no East team currently in playoff position will have a winning record vs. the West's top 8.
זה נכתב לפני 3 ימים , לפני ההפסד של מילווקי לאוקלהומה .
אתה יודע מה זה אומר ?
שלכל 8 הראשונות במזרח יש עכשיו מאזן שלילי העונה במאזן הפנימי מול 8 הראשונות במערב . גם לקליבלנד !
מכוון לגיא , כמובן .
גיא
אני חייב להצטרף לחברים שמולך. המזרח בשנים האחרונות מתקשה להעמיד קונטנדריות רציניות מלבד קבוצותיו של לברון. יש פה הרבה wishful thinking (גם שלי אני מודה…) בהקשרים של טורונטו, אינדי של לפני כמה שנים וכו'.
אני חושב שעד המעבר של לברון למיאמי (ואולי גם שנה אחרי המעבר), עוד היו קבוצות חזקות מאוד במזרח כמו בוסטון של השלישייה ואורלנדו – קבוצות שאם וכאשר הגיעו לגמר באמת לא יכולת לומר בוודאות אם ינצחו או לא. בימינו, אני לא הייתי נותן אפילו שבריר סיכוי לאף קבוצה מזרחית שאינה קליבלנד אם תגיע לגמר. לעזאזל! תסתכל על המאזן של מובילות המזרח! לפני יומיים הראשונה שם הואילה בטובה להגיע ל-50 ניצחונות! במערב יש 3 קבוצות עם מאזן עדיף.
תראה, נרצה או לא – זוהי ליגה של כוכבים. ואם אין לך כוכבים שיכולים לסחוב אותך, אתה לא תגיע רחוק (כן בוסטון וטורונטו, אני מדבר עליכן). לא במקרה, אם נסתכל על 10 המובילים בדירוג של ESPN נראה שליטה של המערב ולברון. אני זוכר שבשנה שלפני מעברו של לאב ממיני, 9 שמות מתוך ה-10 היו מהמערב (מותר לנחש מי היה העשירי, וגם באיזה מקום דורג…).
———–
** אגב – לא הייתי בטוח לגבי הדירוג השנה אז הלכתי לבדוק: חוץ מפול ג'ורג' ועוד איזה שחקן (שוב נחשו היכן מדורג…) כל השאר מערביים.
———–
כשמסתכלים על מאזני הקבוצות, ביחד עם השחקנים שמשחקים בהן, אי אפשר שלא לראות שהמזרח כולו שממה חוץ מקליבלנד. בואו, לשם הדיון, נציין את האולסטארים משני הצדדים כדי להבין את העומק בקונפרנסים (ונניח לרגע בצד את קליבלנד וגולדן סטייט על שלושת וארבעת האולסטארים שלהן):
במערב יש לנו את
הארדן
קאווי
הגבה
ווסטברוק
קאזינס
גאסול
גורדון הייוורד
לילארד וגריפין שלא נכנסו בכלל
דיאנדרה שאני לא ממש מחזיק ממנו כוכב
במזרח:
דרוזן
באטלר
יאניס
תומאס
וול
לאורי
ג'ורג'
קמבה
מילסאפ
כרמלו
———–
אולי תומאס ו-וול יכולים להיכנס לרשימה של המערב. רק אולי. (לדעתי לילארד לפניהם). פול ג'ורג' גם בקושי, אם אני נדיב. בקיצור – אין במזרח שחקני על מלבד בקליבלנד, ומסיבה זו אין שם קבוצות שיכולות להיחשב לקונטנדריות (אולי הסיבה והמסובב הפוכים, אבל זה לא משנה את השורה התחתונה).
ומילה לגבי ההנחה שלך (גיא) שגולדן סטייט לא תגיע לגמר: אם כתבת שיש לה פחות מ-50% סיכוי (נניח 30%), אבל לאף אחת אחרת אין יותר מ-30%, אז המסקנה היא שאם צריך לתת שם של קבוצה שתגיע לגמר, הווריורס הם השם.
פול ג'ורג' יותר טוב מהייווארד בפער ובוודאות נכנס לפניו. כנ"ל באטלר. אני אישית גם שם אותם לפני גאסול וקאזינס. ולפי דעתי, וול ותומאס טובים מלילארד.
יאניס כרגע לא נכנס, אבל אם ימשיך להשתפר ויגיע לאף הפוטנציאל שלו הוא כנראה לוקח את רוב השחקנים ברשימות.
אין אף אחד במזרח מעל הארבעה הראשונים שרשומים שם במערב (דיוויס, ראסל, הזקן, קאווי). משם זה כבר טעם וריח
תוך זה שאני כותב את התגובה אני בודק כמה מבין 20 מובילי הליגה ב-PER (לפחות 25 דקות משחק, לא משחקים בקאבס או בגולדן סטייט), משחקים במערב, וכמה במזרח.
התשובה היא 12 במערב, 8 במזרח.
אלו נתונים ללא בחירה סובייקטיבית.
יש פער, לא גדול כמו שזורקים כאן כל הזמן לאוויר.
יש גם קורלציה למאזן בין המזרח למערב –
כאשר בודקים את חוזק המתמודדות של הקאבס במזרח נגד המתמודדות של גולדן סטייט במערב (מאזן מזרח – מערב, ללא גולדן סטייט והקאבס). פעם אחרונה שבדקתי זה היה 53% – 47% לטובת המערב. שוב פער יש, לא גדול כמו שהמנטרה "המזפח, המזפח, המזפח…" טוענת.
זה לא משנה.
** רגע של הבהרה ואז נמשיך: אני מת על לברון השחקן. הוא ענק בכל קנה מידה וזו חוויה אמיתית לראות אותו משחק. חולשת הקונפרנס לא באשמתו והוא כלל לא צריך להישפט על זה, לא עתה ולא בראי ההיסטוריה.
הבעיה שלי במקום אחר – המזרח לא מעניין בכלל בגלל שאין שם עוד קבוצות. ב-2011 או 2012, כשלברון ניצח את הסלטיקס עם התצוגה הפסיכית במשחק 6, התרגשתי מאוד כי לא ידעתי מי ינצח. היה מתח. ויותר מזה – ידעת שמי שיעלה לגמר, יהיה לו קייס רציני והוא לא יהיה נחות בהרבה מנציגת המערב.
בשנים האחרונות – אין לנו את זה. רק קבוצה אחת יכולה לתת פייט למערב, והיא בהחלט עושה את זה בעזרת שחקן על שלא יודע אם קם או יקום כמותו. למעשה, אם לא היה לברון (או אם היה במערב), היינו חוזים בסדרות גמר קטסטרופליות משל היינו בתחילת שנות ה-2000, אז ניו יורק, אינדי, הנטס ופילי שימשו תפאורה בלבד, והגמר האמיתי היה גמר המערב. מהבחינה הזו מזל שיש את לברון, שהופך את סדרות הגמר בשנים האחרונות לפתוחות ולא מובנות מאליהן.
שכחתי לענות לגיא.
אני חסיד גדול של מאזן מזרח מול מערב, אבל למעשה לא שם נקבעות התחושות שלנו לגבי חוזק. בסופו של דבר מדובר על מי וכמה קבוצות הן קונטנדריות, ומי וכמה חצאי קונטנדריות. בימינו אני רואה 4 מהסוג הראשון: קליבלנד ושלוש הראשונות במערב. עוד 3 מכל איזור נראות לי חצאי קונטנדריות, שיש להן פוטנציאל לעשות קצת רעש (כמובן ש"רעש" במזרח יהיה רועם יותר בגלל שמשמעותו הוא לפחות נתינת פייט ראוי בגמר האזורי, בעוד שבמערב "רעש" משמעו התמודדות חזקה בסיבוב השני).
בשנים עברו המצב היה עוד יותר לא מאוזן לדעתי, עם עוד לפחות 2 קונטנדריות במערב (OKC, קליפרס, אולי ממפיס במקום יוסטון), כאשר במזרח אין כל חדש, ורק זהות חצאי הקונטנדריות מתחלפת (שיקגו ואטלנטה לפני שנתיים, אינדי לפני 3 ו-4. שנה שעברה רק טורונטו היתה "חצי").
אז זהו – הקאבס, שלא באשמתם, לבדם במירוץ המזרחי. זה הזמן שלהם להנות מכך, ושלנו – להשתעמם מכך.
אין בכלל ספק שהספרס כמועדון הוא הפרנצייז' הכי גדול בארה"ב בכדורסל בשני העשורים האחרונים . האמת שאני מתפתה לכתוב בכלל אך לא בקיא מספיק בענפים הגדולים האחרים כפוטבול/ בייסבול כדי לקבוע את זה. לא היה לי מושג שהקבוצה בעלת הרצף השני באורכו בהיסטוריה של הופעות פלייאוף היא פורטלנד, נתון נוסף מדהים שבאף אחת מהשנים שהייתה שם אין לה טבעת למרות שיש לה שתי הופעות בגמרים באותה התקופה (הפסדים מול הבאד בויז של הפיסטונס ושיקאגו של אחד אלוהינו).
לאורי בהחלט הראה הבוקר שהוא מוכן לחזור וטורנטו שמחה לקבל אותו בכושר משחק טוב מאוד ביחס לזה שנעדר חודש וחצי…
מקווה שמה שראינו הבוקר מול הסלטיקס לא הולך להיות הקדימון לפלייאוף המזרח ששוב לברון מעלה הילוך ודי רץ בנוחות לגמר.
מה הרצף שהם עפים בסיבוב הראשון או השני? ממש קבוצה מובילה כמו ההוקס במיזרח.
סך הכל מאוד הגיוני להשוות את ההוקס לספרס, שממצאים את עצמם מחדש כל פעם במשך שני + עשורים ולקחו ב-20 שנה 5 אליפויות. וכמובן שהם מוציאים מים מהסלע עם לא מעט שחקנים שוליים ומהווים דוגמא לכלל הליגה עד כדי כך שידוע שהרבה מהקבוצות מנסות ללמוד מהם איך לנהל נכון פרנצ'ייז כמוהם.
אלו תגובות שבעיני רבים מורידות מהרצינות של אנשים לגבי מי שרושם אותן.
יונתן אין לך מה לקחת ברצינות תגובות של רנדי.
אף אחד לא לוקח אותם ברצינות
סליחה אבל לא כי אין היום הבדל בין הספרס להוקס,
שתיי קבוצות שצריכות להיבנות מחדש כדי שיהיה להן סיכוי בעתיד.
להגיע כל שנה לפלייאוף ולעוף בסיבוב הראשון או השני לא מעיד על גדולה יוצאת דופן.
רנדי, הספרס הם אלופי 2014. הם חיסלו את השושלת של ג'יימס במיאמי ואם לא נס ענק בסדרה הקודמת, הם גם היו אלופים B2B.
להגיד שהם עפים כל שנה בסיבוב הראשון או השני עלול לגרום לי לערער במחשבה אם בדקת אפילו במעט את המאזן של הספרס בפלייאוף בשנים האחרונות.
ואכן, הם עפו מול הקליפרס ב-7 משחקים ומול OKC שהייתה בעלת כשרון גדול יותר, אך לעומת אותן קבוצות, היא עדיין עומדת על הרגליים ה'זקנות' שלה, כאשר הן כבר על ערש דווי (קליפרס) ובגלגול חיים חדש (OKC). כמה קבוצות כבר קמו ונפלו מאז תחילת השושלת שלהם? רק בשליפה – שאקובי, הביג 3 בבוסטון, דטרויט באד בויז 2.0 (למרות שהשושלת הקודמת בדטרויט עדיפה ביכולת), הקאבס בגרסה שלפני שושלת מיאמי, שושלת מיאמי וגם נחשיב את הריצה הקטנה של אורלנדו עם האוורד. הם ראו את כולן נבנות ואת כולן נופלות. והם? עדיין שם…
הספרס כרגע הם היחידים שבאמת מהווים סוג של יריב שקול לקונטנדריות של הליגה וזאת כאשר הם רלוונטיים כבר קרוב ל-20 שנה. גם אם רלוונטיים פחות, או יותר או גם אם הם מובילים במירוץ או נמצאים שם בתור כינור שלישי – הם עדיין היו במירוץ לכל אורך הדרך הזאת. שני עשורים לפחות.
אתה מדבר על קבוצה שנוח לך להגיד שהם שווים להוקס, אך בפועל אין דומה לה בכל הליגה הזאת ברמת הניהול שלה. להצליח להיות איפה שהם לאחר פרישת דאנקן וכאשר פארקר ומאנו כבר לא ממש אפקטיביים? להצליח להרים שושלת חדשה ורצינית, כאשר הראשונה עדיין בקבוצה? מי עוד עושה את זה?
ההוקס? אלה ששכרו עוזר מאמן של POP כדי לנסות לחקות אפילו במעט את מכרה הזהב מסן אנטוניו? אלה שעפו שנתיים רצוף בסוויפ, במה שנראה כאחת הקבוצו, שלמרות שהיו אמורים להיות יריבה שקולה, הקאבס OWN 'them כמו שמעטות נראו בשנים האחרונות?
זאת ההשוואה שלך?
רנדי, אין בעייה שתגיד שהספרס כרגע לא מהווים יריב ראוי לצמד המוביל בליגה, אך בפועל גם זה נכון חלקית במקרה הכי גרוע. אין בעייה שתגיד שבשנתיים האחרונות הם אכזבו. זה לגיטימי. אבל לעשות השוואה כללית וגסה כמו זאת פוגעת באיך שרבים יתפסו את הדעה שלך ואם לקחת אותה ברצינות.
זה כמו שרבים רואים כעת באירווינג ככסיל מאז התגובות על כך שכדו"T שטוח. ההשוואה שלך בהגדרתה הנוכחית היא חסרת בסיס בעיניי ואני בטוח שרבים יסכימו איתי. בעיקר שיש הוכחות לדבריי.
אסף, בגלל רנדי אפילו לא ראיתי את תגובתך ואשמח להתייחס אליה – היחידות שמהוות סוג של השוואה לספרס בכלל הספורט האמריקאי (כי לא כל כך ניתן להשוות גם לליגות ומועדונים משאר העולם, כי הספורט האמריקאי מתנהל בצורה ייחודית משלו) הינם:
אוניברסיטת אלבמה ב-NCAAM
ניו אינגלנד פטריוטס מה-NFL
אני לא אפרט כאן הכל. אני אסביר קצת באופן כללי ומאידך זיל גמור.
מדובר על שני מועדונים (או אם נדייק, פרנצ'ייז מקצועי ותוכנית ספורט SEMI חובבנית, כי גם NCAA לא נחשבים ליגה מקצועית לחלוטין, אלא רק בהגדרה יבשה) שמצליחים להשאר רלוונטיים הודות לניהול נכון ומתחדש + צוות אימון יוצא דופן ביכולתו שביחד הם מצליחים להוציא, בכל פעם מחדש, קבוצות טובות שיהוו תחרות על התואר, או לפחות יהיו רלוונטיים בשיח על הטובות בתחום.
תודה יונתן השכלתי
איך הספרס מתמודדים גם אחרי עידן דאנקן, אנחו רואים.
איך הפטס יצליחו להתמודד ביום שאחרי (הקריירה של בריידי),
זו כבר שאלה גדולה.
קודם כל, ברור שמדובר על החלפה קשה יותר, כי לעומת המורשת הענקית של דאנקן, בריידי הוא אולי הגדול בהיסטוריית הפוטבול לאחר הסופרבול האחרון שלו. אני לא מאלה שבונים על ההייפ סביב גארופולו, אבל אני מאמין שבאליצ'ק ובריידי ידעו למצוא לכך ביחד פתרון. אני מאמין שגארופולו גם נראה טוב כל כך, כי הוא לומד מבריידי איך להיות טוב כ-QB. מעבר לכך, באליצ'ק, בעיניי, הראה גם הקיץ שמדובר על מועדון שמצליח לחבר אצלו חלקים ולהפוך אותם ליחידה מנצחת. ולפעמים אותם חלקים הם שחקנים מצויינים שלפעמים אנחנו תוהים איך הם הצליחו להביא אותם לקבוצה. והקיץ אותן תהיות שוב חזרו על עצמם עם ההבאה של גילמור (ואולי גם שרמן מהסי-הוקס?).
בכל מקרה, לעומת כדורסל, ב-NFL כמעט בלתי אפשרי להתמודד על אליפות ללא QB מצויין ולא קל למצוא שחקנים כאלה. יש הרבה מנהיגים שלא טובים מספיק על המגרש ויש כאלה שהם המקרה ההפוך (קאטלר למשל). בסופו של יום, ההחלפה תהיה קשה.
מישהו כרגע קרא לאילי מנינג ולג'ו פלאקו קוורטרבקים מצויינים?
שלילי. כמעט בלתי אפשרי, משמע שעדיין יש יוצאים מן הכלל. ואם זאת, אני מאמין שלאיליי יש קייס מסויים להיחשב ל-QB לגיטימי.
הספארס נבחרו כמועדין הספורט הקבוצתי המקצועני בארה"ב (בכל ענפי הספורט) מספר אחת כבר למעלה מ-10 שנים רצופות
מנחם,
ללברון מגיע מאמר היתנצלות אחריי העליאום שהושלח פה כלפיו.
לא יודע על אחרים אני בהחלט מסכים אתך יונתן
דעתי משתנה מיום ליום לפי ה-CIRCUMSTANCES
במהלך השרשור-מעיים העליתי הצעה שאולי תלך לאיבוד, מגיש אותה שוב, כדי לפתור אחת ולתמיד את סוגיית "הפיינאלס הלא הוגנים ולברון":
אם קבוצה של לברון ג'יימס מגיעה לפיינאלס, הסדרה תימשך עד שהיריבה מהמערב תעלה ליתרון. כל עוד המצב אחר, הסדרה תימשך.
אני משוכנע שכך נקבל תמיד אלופה ראויה. הנה: לברון הפסיד לבסוף! ואולי, במצב של 112-112 בסדרה, בעוד חמש שנים בערך – הוא אפילו כבר יפרוש, תודה לאל!
עניתי לך בשרשור המקורי
היא יכולה לעלות ליתרון. 1-0, 2-0, 2-1, 3-1. זה לא בטוח יעזור
וכל הדיבור התיאורטי הזה, "מה היה קורה אם קליבלנד היתה במערב", הוא דבילי לחלוטין, לא קשור בכלל לכללי התחרות שידועים לכולם מראש, חולם על איזו אוקלהומה שתעשה את העבודה, במקום בעל האחוזות סטף קארי, שמחזיק פועלים שחורים עבורו, כי הוא! עצמו! נחנק! בגמר!
אבל אוקלהומה? או וואה, היא היתה מנצחת את קליבלנד-מערב. בטוח! אלוהים אמר לי, אתמול בלילה!
והמניע העיקרי ל-what if הזה – הוא להקריץ איזה סיפור אלטרנטיבי, מציאות אלטרנטיבית, עולם פיות ונסיכות דמיוני, בצבע ורוד בזוקה – שבו לברון ג'יימס לא זוכה בהישגים שהוא זכה בהם. זה המשך לדיבור עם אלוהים, באותו חלום. יו וויש.
אנשים מאוד רציניים ומאוד בקיאים, משמיעים טענה טוקבקיסטית נוסח:
רגע, אבל מסי לא היה מגיע לכלום בליגה האנגלית! אתם יודעים כמה קשה שם פיזית, נגד סטוק וברנלי? לא היה מחזיק מעמד עם רגלי החרסינה שלו!
זה, בערך. מה היה קורה אם מסי היה משחק באנגליה. זו הרמה.
קודם כל אתה צודק זה דבילי לחלוטין אבל בשביל זה אנחנו פה בשביל לנהל דיונים דבילים.
אני יכול לדבר כקגע בשמי ולהגיד לך שאין לי בעיה שלברון משחק בקונפרנס קל ואני גם לא שם שום כוכבית על כל אחת מהאליפויות שלו.
אני טוען סך הכל 2 דברים עקביים והם:
1.עצם ההגעה של לברון ל7 פיינלס רצופים היא לא אחד מההישגים שלו אלא נובע בעיקר כי הוא משחק בקונפרנס קל ואם הייתה לו יותר תחרות בקונפרנס קשה לי לראטות אותו מגיע ל7 פיינלס רצופים.
2.בגלל שהוא משחק בקונפרנס קל הוא יכול לעלות הילןך בפיינלס ולשחק כמו שהוא שיחק ב2 פיינלס האחרונים.במידה והייתה לו תחרות קשה עד הפיינלס והוא היה צריך לשחק במוד פיינלס גם נניח בגמר המזרח היה לו הרבה יותר קשה לשחק בפיינלס באותה רמה כמו שהוא שיחק אבל זה לא לרעתו ובטח לא כוכבית.זה פשוט המצב
ולגבי מי שטען שהקאבס יפסידו יותר מ-5:
ההיט הם לא איום אמיתי. מתלהבים מהם בגלל החזרה מפתיחת העונה הרעה. הם לא ייקחו יותר ממשחק. למעשה – לדעתי רק וושינגטון ואולי טורונטו יכולים לקחת יותר ממש חק אחד מהקאבס.
הייתי מהמר על 3 הפסדים שלהם עד הגמר
קונה ובכך מקבל ארוחה 🙂
אז מנחם עכשיו אני מבין שלברון הגמור וקליבלנד המפורקת קמו לחיים?
(אני יודע שהתשובה שלך תהיה 'כן!')
לא ידעת? גמור זה מצב זמני. אתה יכול להיות גמור ושץי שניות אחר כך מלך היקום. עכשיו אם נלך לעומת זאת ל'גמור לחלוטין', ובכן אז אתה עוד עשוי להיות במצב זה דקה וחצי עד חמש דקות.
"כן" נכון לאתמול
לפני 6 חודשים הייתי כולי עבור טראמפ. היום אני יודע שהוא אינו כלום מלבד מקרה מנטלי חמור, ומוג לב שכל מה שיש לו זה פה גדול מלא שקרים.
מה שיפה הוא שאתה לא מתעקש על טעות
במהלך ההיסטוריה נוכחנו לראות שמלחמות בד"כ לא הוכרעו ע"י קרב אחד בלבד. אך עם זאת, קרב אחד מצליח לשנות מומנטום שלם שגם עשוי לדחוף לנצחון כולל של מי שידו יצאה על העליונה בקרב.
הקאבס הצהירו לפני המשחק שהם מצפים בקוצר רוח למשחק הלילה, אך הם לא רואים בו כזה חשוב כמו שרובנו ראינו בו. ההצהרות שלהם גם לא היו כל כך שונות לאחריו. זאת כיוון כי קליבלנד יודעת בעצמה שבסופו של יום, ההגעה לגמר נתון בידיים שלה. אין עדיין לקאבס אלטרנטיבה ראויה להאבק בהם על הכתר המזרחי כרגע. כל אחת מה-3 יכולה להיות, אך היא עדיין רמה אחת מתחת.
מהצד של בוסטון, אני מאמין שלמדנו היום שבסופו של הדבר, גם אם הפרימטר שלהם בעל מאצ'-אפ מצויין מול הדאבס ממערב, את קליבלנד הם כנראה לא יהיו מסוגלים לעבור ככה. לכן, הגיע הזמן להבין שגם הקלף הזה כנראה ימצה את עצמו והגיע הזמן להעיז ולהניח גם אותו על השולחן כאפשרות להרוויח בתמורה משהו אחר. והכוונה כאן היא ל-2 שסימנתי כאפשרות למעבר עד כה: סמארט ובראדלי. אני אישית אעדיף לראות איך הפלייאוף השחקנים של בוסטון יסתדרו, אך בפועל אני מתקשה לשמור תקווה לגביי היכולת של סמארט לשפר את הקליעה שלו. אגב, גם אם הוא יעבוד עליה עוד ועוד, הוא עדיין לא בכיוון לשפר את הסטטיסטיקה האישית בתחום הזה, כי גם קבה"ח בזריקות שלו מאוד שנייה במחלוקת וראינו זאת גם במשחק הזה. התקווה הנכזבת לגביו מזכירה לי את הסיפור עם רונדו בבוסטון, רק אם פחות כאבי ראש מחוץ למגרש וכרגע גם פחות פוטנציאל. בראדלי, לעומתו, ממשיך להשתפר מעונה לעונה והרוב נוטים לשכוח שהוא בן 26 והוא עוד עשוי להשתפר. אך הבעייה שלי עם בראדלי אינה השיפור, או היכולת ההגנתית הפנומנאלית. הבעייה היא שלאורך הקריירה שלו הוא חווה לא מעט פעמים בהם החסיר נתח לא קטן ממשחקי הקבוצה וקשה לבנות סביב שחקן שעשוי להחסיר לא מעט משחקים. ומאידך, זוהי עדיין לא הבעייה הגדולה בנוגע לבראדלי. המכשול בכל הסיפור איתו היא העובדה שהוא לא מסוגל להוות מס' 2 בהתקפה לקונטנדרית וכרגע הוא עדיין כזה בצורה בה בוסטון בנוייה כרגע. לא בטוח שתומאס מתאים עדיין לכך, אז בראדלי בוודאות לא על הפרק לכך. ולמה זה חשוב? כי בקיץ הבא הוא יסיים חוזה והסכומים שידרוש יהיו, כנראה, לשחקן כזה ובוסטון שחקן חייבת להבין שבהשוואה לרף הזה עם שחקנים אחרים בעמדתו, היא יכולה להביא שחקנים שב-Overall הם טובים ממנו.
בשורה התחתונה לגביהם – אין צורך בהגנה חזקה כל כך, אם אין ביכולת הקבוצה להתמודד התקפית מול יריבותיה. היא צריכה יותר איזון בעניין הזה לבוסטון קבוצת התקפה מעולה, כיוון ויש לה מאמן שיודע להוציא משחקניו המון, אך בפועל, כמו שהוא אמר תמיד – 'אנחנו לא טובים כמו שהרקורד מציע'. וזה כולל גם את השחקנים. מבחינתי, אם זאת לא יהיו שינויים יוצאי דופן בפלייאוף, הגיע הזמן לשים גם אותם במיקס לקראת עסקה גדולה עתידית. אגב, שחקן שציפיתי ממנו לפחות ומפתיע לאחרונה – אוליניק. השחקן היחיד בירוק שנראה שלקאבס לא בטוח תהיה אלטרנטיבה מולו והשאלה כאן היא 'האם הוא מסוגל לעשות סוף סוף את קפיצת המדרגה דווקא בסדרה שעשוייה להיות מול קליבלנד בפלייאוף?'. אם הוא לא יוכיח את עצמו בפלייאוף, אני מתקשה להאמין שנראה אותו חוזר ל-Beantown כסלטיק.
אם אוהדים של בוסטון רוצים להתנחם מההפסד וההבנה שהם בדיוק מה שסטיבנס הצהיר כל הדרך – 'אנחנו לא טובים כמו שהרקורד שלנו טוען עלינו' – הם יכולים לזכור שרומא לא נבנתה ביום אחד ובוסטון כרגע עדיין בסוג של בנייה, למרות העובדה שהיא נמצאת במקום טוב.
רבים ישאלו 'כמה זמן כבר בנייה??', אך אני חייב לציין שהבנייה צפוייה להסתיים מקסימום יד הדד-ליין הבא, כי לאחר מכן חוזים של פיגורות חשובות ברוטציה מתחילים לפקוע (תומאס, בראדלי, סמארט..).
ולסיום, אפשר עדיין להאמין בבוסטון ולהגיד שמדובר רק במשחק אחד, אך בפועל מדובר על תזכורת שבסופו של יום, ברגע נתון אחד, קליבלנד עדיין יכולה לטאטא את הקבוצה מדרכה להסתער אל הפסגה. וזה משהו שצריך לשבת להנהלה בראש ולגרום לה להבין שנדרשת ממנה את אותה תושייה כמו בערב הדראפט של 2007. האם הייתי מקריב את הבחירה ה-1#? יכול להיות…הכל צריך להיות על השולחן. בדראפט קבוצות נוטות להיות נואשות באופן הפוך מהדד-ליין ולהסתכל דווקא אל עבר העתיד הרחוק ולא על עכשיו. זה מקום שיהיה יותר נוח לבוסטון לנהל משא ומתן. בסופו של עניין, נוכחנו להזכר במה שכולנו יודעים – בוסטון עדיין לא שם. והשיכון מתקתק. לא בהכרח שעון על חלון אליפות קצוב…אלא על השעון שקובע את התפוגה לכרטיס המיועד לרכבת הקונטנדריות.
יפה.
סוופ או לא סוויפ?
מי שחקן קלאצ' יותר טוב מאט בארנס או קווין דוראנט?
מעורב מצוין : -)
JC and Smart are the bad boys for the Cs, but yesterday the looked like little kids in major leagues…need better match up against lbj, strength and speed combo. JC has it but he wasn't there…
הם צריכים "עארס" אחד או שניים, ואת המילה הזאת עוד לא המציאו באנגלית.
כתבה מרתקת בין השאר על התרומה של ראסל ווסטברוק
שווה לינק
http://www.calcalist.co.il/sport/articles/0,7340,L-3710916,00.html
עפר הוא 0
בעוד שמיכה הוא 00.
😉
קיי'!-איי-אס-אס-איי-אנ-ג'י